הכרעת דין בתיק ת"פ 9943-05-12

אני מרשיע  את הנאשם על פי הודייתו בעובדות כתב האישום בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל. <#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תשע"ב, 14/05/2012 במעמד הנוכחים. 

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגיש גליון הרשעות קודמות, מוגש ומסומן טל/1.

מגישה מאסר על תנאי מסומן טל/2.

כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 3 חודשים מת.פ. 28268-08-11 של בימ"ש שלום רחובות.

הנאשם נכנס לישראל בלי שעבר בידוק בטחוני. מהודעתו ביום 3/5 עולה כי שהה בישראל שלושה ימים. כאשר נשאל הנאשם אצל מי עובד השיב הנאשם בשורה 24 "אני לא עובד, באתי לחפש עבודה". מדובר במי שתלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי וביצע את המעשה המיוחס לו על אף החרב שהיתה תלויה על מעצרו, לאור הפסיקה מבקשת להפעיל מאסר על תנאי ולגזור עליו בנוסף עונש מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם טוען לעונש :

מדובר בבחור צעיר בן 22, רווק, הבכור מבן 9 אחים ואחיות, אחת מאחיותיו חולה במחלה, מציג מכתב  שהועבר לי על ידי אביו מיום 12/5. כמו כן אציין שבימים הקרובים אמור היה הנאשם להתארס והן בשל מצוקה משפחתית סביב מחלת האחות והדוחק הכלכלי הוא נכנס לישראל על מנת לשבור שבר מה שנקרא וחלילה לא על מנת לסכן את שלום הציבור. אכן לחובתו הרשעה בעבירה דומה מאוגוסט 2011 וגם אז שהה בארץ בנסיבות עבודה ולא בנסיבות סיכון הציבור. כאשר טוענים שאין מורא הדין על אדם כזה צריך לבחון את המורא של שאר נסיבות מנגד כאשר אח חרד לגורל אחותו ועושה המעשים האלה בנסיבות שכאלה, קשה לומר שמדובר באדם שמזלזל בחוק, ואם מדובר בגחמה או ניצול של חולשת מערכת האכיפה וכדומה, זה לא המצב. הוא התלבט קשות אם להגיע לארץ והוריו ניסו למנוע את זה, שוחחתי עם אביו והוא אמר לי  שהנאשם  ראה כיצד הוא מתייפח.  אביו עובד בבית העלמין, הציג בפני אישור כניסה לישראל, אני יודע שיש קושי לבחור צעיר להוציא אישורי כניסה לישראל, הוא צריך לעבור גיל 30. הנאשם בן למשפחה טובה.

מכאן ולהפוך אותו לאויב המדינה המרחק הוא גדול.

מגיע שוטר לאתר בניה ורואה את החשוד יורד מהאתר עם בגדי עבודה, והוא לא עושה את המתבקש בנסיבות העניין שזה להעלות קומה אחת למעלה ולראות מי עובד בנוסף אליו ולראות מי מעסיק אותם שב"חים, את זה הוא לא עושה, והוא מסתפק בזה שהוא עוצר אותו, נכון שהחשוד אמר בחקירתו אני לא עובד, באתי לחפש עבודה, אבל השורה הזו לא אמורה לגרום למחדל חקירתי. יתרה מכך, ההודעה נגבית רק לאחר המעצר בשטח, זאת אומרת שבשטח קודם היו צריכים לעשות את הפעולות המתבקשות, מתבקש לעלות לאתר בניה ולראות מי עוד נמצא שם, את זה לא עושים.

הוא אומר שהוא ישן באתר בניה, קשה לי להבין מי מאפשר לו לישון באתר בניה כשהוא לא עובד שם, זה "עצימת עיניים" של היחידה החוקרת. יש לנו כאן מעסיק שפטור בלא כלום, אומנם לא שב"ח אבל מבצע עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש כפול מצידה של העבירה שביצע הנאשם. קל להיצמד ולומר כי מדובר בהשוואה של שונים, אבל אני סבור שלא ואני סבור שכאשר המדינה מחליטה לפטור בלא כלום, צריך להשליך על העונש כאן ואני סבור שהעבירה של העסקה היא חמורה יותר, לא סתם כך, הרי זו הפלטפורמה שמאפשרת לשוהים בלתי חוקים לשהות.

למדינה אינטרס לבוא חשבון עם מי שמפר חוקיה ומצד שני יש גם אינטרס לכך שהצדק לא רק ייעשה אלא יראה וכאן הצדק לא נראה, אלא מעוות. המחוקק בסעיף 149 (10) כאשר הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית  בעקרונות של צדק והגינות יש סמכות לא רק להקל בעונשו של אדם אלא אף לבטל את כתב האישום.

אני עותר להארכת המאסר על תנאי ולחילופין אבקש להוסיף על מאסר על תנאי זה יום אחד בלבד, בתנאי שתקופת המאסר שלו תהיה קצרה ביותר.

<#6#>

גזר דין

טענת הנאשם להקל בדין פשוטה בתכלית והיא נעוצה בהתנהלות חקירה משטרתית בעניין הקשור למעצרו.